אנא שדרגו לדפדפן חדש יותר
עובדה! ביוון העתיקה היו מספר פילוסופים שהתעסקו בשאלת תעתועי הראייה. אריסטו, שהיה מבחירי הפילוסופים בעת העתיקה, האמין כי למרות שאנו יכולים לסמוך על החוש האנושי, אין ספק כי לעיתים הטבע גובר עליהם.
העין והמוח קשורים זה בזה בקבלת תמונת העולם הסובב אותנו וניתוחו. העין והמוח, נוטים לפרש דברים באופן שמתקבל על הדעת במסגרת הניסיון, הציפיות והידע שלנו, אך לא תמיד מה שאנו רואים זהה למה שאנחנו חושבים שאנו רואים.
כך למשל ניתן לדמיין שאדם החי בג'ונגל ורואה זנב של אריה מבצבץ מעבר לסלע, מסיק על קיומו של האריה כולו ומתריע על הזהירות המתבקשת. כך אנו נוטים להשלים את התמונה כאשר אנו רואים חלק מתמונה מוכרת. כמו כן, אנו נוטים להניח שאם שני עצמים נראים זהים בגודלם, הקרוב מבין השניים יהיה בפועל קטן יותר ואילו הרחוק חייב להיות גדול יותר. אם נטעה בהערכת המרחק, המוח ישטה בנו בהסקת המימדים.
בשל תכונות אלו של המוח, להתייחס לדברים מוכרים לו ולמטען המידע האצור בתוכו, נוצר לעתים פער בין מראה העיניים ובין הפירוש הניתן לו על ידי המוח. מצב זה של הטעיה על ידי ניתוח מוטעה נקרא "אשליות אופטיות".
המוצגים בתערוכה מדגימים סוגים שונים של אשליות. ראיית האשליות תלויה בפעילות המוח, וניסיון החיים של כל מבקר ולכן לא כל המבקרים רואים את הדברים באותו האופן.
