אנא שדרגו לדפדפן חדש יותר
עכשיו נשמע לכם מוכר... המקלות הזוהרים האלה שאנחנו מכירים בעיקר ממסיבות שימשו בעבר להארת שטחים, כאשר לא הייתה תאורה בנמצא (למשל בצבא או בקמפינג). למה? כי הם קלים, זולים ואינם מצריכים שימוש בסוללה.
אם מסתכלים מקרוב על מקל פלסטיק כזה, אפשר לראות שהוא מכיל נוזל.
למעשה, במקלור (חישבו מאיפה הגיעה המילה הזו) יש שלושה חומרים. אחד מוכר: מי חמצן, הנמצאים בכמוסה פנימית קטנה, ושניים פחות מוכרים: פניל אוקסלט אסטר וחומר פלורוסנטי (חומר שיכול לזהור בתנאים מסויימים).
כאשר מכופפים את המקל ושוברים את הכמוסה הפנימית, מי החמצן מתערבבים ומגיבים עם הפניל אוקסלט אסטר. ניעור המקל נועד לשפר את הערבוב. התגובה בין החומרים גורמת לשחרור אנרגיה המגיעה לחומר הפלורוסנטי. מכיוון שהוא לא יכול להכיל את האנרגיה החדשה שהוא קיבל, הוא משחרר אותה בצורת אור, שהוא אחת מצורות התפשטות האנרגיה. הצבע של המקלור תלוי בסוג החומר הפלורוסנטי שנמצא בו.
כאשר החומרים כבר אינם מגיבים זה עם זה, האור כבה.
