האתר אינו נתמך בדפדפן זה
אנא שדרגו לדפדפן חדש יותר
chrome firefox explorer safari opera
דף מונחים מדעיים בנושא חלל

דף מונחים מדעיים בנושא חלל

מה אתם יודעים על החלל? מה ההבדל בין כוכב לכוכב לכת ומה זו בעצם פלנטה?

ריכזנו עבורכם מספר מונחים מדעיים בנושא החלל, עכשיו אתם בטוח יודעים.

 

כוכב - גוף שמיימי שבליבתו מתרחש היתוך גרעיני וכתוצאה מכך פולט אנרגיה בצורת אור וחום. הכוכבים עשויים פלזמה - גז שחלקיקיו טעונים חשמלית. הגדרה זו אינה תקפה לכוכבים בסוף חייהם, כגון כוכבי ניוטרונים או חורים שחורים.

 

כוכב לכת - נקראה לעתים פלנטה. (שמו העברי בעייתי כיוון שהוא מכליל בתוכו את המושג "כוכב"). גוף כדורי, הסובב סביב כוכב ומפנה את מסלולו מעצמים נוספים. כוכב לכת יכול להיות סלעי (ארץ, מאדים) או גזי (שבתאי, נפטון).

 

כוכב לכת חוץ-שמשי - כוכב לכת מחוץ למערכת השמש. סובב סביב כוכב שאינו השמש שלנו.

 

שמש - הכוכב במרכז מערכת השמש שלנו. לעתים משתמשים בכינוי זה לציין גם כוכבים אחרים. כשרוצים לציין את הכוכב שלנו, אומרים השמש. כוכבים אחרים מציינים כשמש. "זוהי שמש עם 4 כוכבי לכת במרחק של כ- 6 שנות אור מכאן".

 

ירח - גוף הסובב סביב כוכב לכת. בעת הוספת 'ה' הידיעה, הכוונה לשמו הפרטי של ירח כדור הארץ.

 

מערכת שמש - מערכת של כוכב מרכזי סביבו סובבים כוכבי לכת.

 

מערכת השמש - המערכת שאנו חלק ממנה. סביב השמש שלנו סובבים 8 כוכבי לכת, ומספר לא ידוע של כוכבי לכת ננסיים, שביטים ואסטרואידים.

 

אסטרואיד - גוף סלעי הסובב את השמש וצורתו אינה כדורית. רובם מרוכזים בחגורת האסטרואידים בין מאדים לצדק. חלק מהאסטרואידים חגים במסלול עצמאי וחולפים בקרבה כזו או אחרת לכדור הארץ. המפורסמים ביניהם הם ארוס (Eros‏), עליו נחתה גשושית אמריקאית, ואיטוקווה (Itokawa) עליו נחתה גשושית יפנית. לאסטרואיד אידה (ida) אף יש ירח.

 

גלקסיה - מערכת של כוכבים ושאריות כוכבים הקרובים יחסית זה לזה ומאוגדים יחדיו בעזרת הכבידה. גודלן משתנה ונע בין 3,000 שנות אור ל-300,000 שנות אור. מספר הכוכבים בגלקסיה יכול להגיע למאה ביליון (1012). מערכת השמש נמצאת בגלקסיית שביל החלב. גלקסיית אנדרומדה הינה הגלקסיה הקרובה אלינו ביותר, ומרחקה מאיתנו כ- 2.5 מיליון שנות אור. ביקום הנראה יש כ - 170 מיליארד גלקסיות.

 

יקום - המכלול המאגד בתוכו את החומר, האנרגיה, הזמן והחלל. גילו כ- 13. מיליארד שנים. הוא החל כהתפשטות של הנקודה הייחודית, המכונה תפיחה (inflation) ומאז מתפשט תוך כדי תאוצה. קוטרו של היקום הנראה מוערך ב-93 מיליארד שנות אור. אין התאמה בין גודלו של היקום לגילו, כיוון שלהבדיל מתכולת היקום, המרחב עצמו יכול לנוע מהר מהאור, וזו הסיבה שחלקו של היקום אינו נראה לנו. האור הנפלט מתכולתו אינו מצליח להדביק את מהירות התפשטות היקום ולכן אינו מגיע לעינינו.

 

אסטרונאוט - ביוונית עתיקה: "ספן הכוכבים". שמות נוספים לאותו תואר במדינות שונות: ברוסיה קוסמונאוט; בסין: טייקונאוט; בצרפת: ספאסיונאוט; בישראל: טייס חלל. הביטוי בעברית אינו מדויק כיוון שאסטרונאוטים רבים אינם מטיסים את החללית אלה טסים כאנשי צוות שמומחיותם אינה הטסת החללית עצמה. 

 

מה בתמונה? קוסמונאוט, טייקונאוט, ספאסיונאוט או טייס חלל? אסטרונאוט - לפי המדים. התמונה באדיבות נאס"א

 

שנת אור - המרחק שאור עובר בשנה אחת (9.5 ביליון ק"מ). שימוש ביחידה זו נפוץ באסטרונומיה בגלל המרחקים העצומים שכתיבתם בק"מ מסורבלת. מרחקו של נפטון, כוכב הלכת המרוחק ביותר מהשמש הוא 4.5 מיליארד ק"מ. החללית וויאגר 1 ששוגרה בספטמבר 1977, נמצאת במרחק של 18.5 מיליארד ק"מ מהשמש, והמידע המגיע ממנה במהירות האור עושה דרכו במשך 17 שעות עד הגיעו לכדור הארץ.

 

שביט - גוף הנע סביב השמש, העשוי מחומר סלעי ומקרח של מים וגזים שונים (פחמן חד חמצני, פחמן דו חמצני, מתאן ועוד). זהו הגרעין. בהתקרב השביט לשמש, הקרח מפשיר ויוצר הילה סביב גרעין השביט ושני זנבות. זו העת שהוא נראה בשמיים. גודל הגרעין נע בין מאות מטרים ל - 50 ק"מ. אורך הזנבות (אחד עשוי מגז ואחד מאבק) יכול הגיע עד כ- 550 מיליון ק"מ. קוטר ההילה מגיע עד מיליון ק"מ ויותר.
מקורם בחגורת קוויפר שמעבר לנפטון ובענן אורט המקיף את מערכת השמש. זעזועים בכבידה כתוצאה מגופים גדולים העוברים בקירוב יחסי, גורמים לשביטים לצאת ממקומם ולוע לעבר השמש. השביטים נעים סביב השמש במחזוריות המשתנה בין מספר שנים לאלפי שנים ויותר. כל מעבר על יד השמש גורם להתנדפות המים והגזים, עד שבשלב מסוים הגרעין מורכב מסלע בלבד, והשביט הופך לאסטרואיד.

 

מטאורואיד - גוף הנע במערכת השמש וגודלו בין גרגיר סלע עד גוף של מספר מטרים. אין גבול ברור בין מטאורואיד לבין אסטרואיד. מטאורואידים הם שברים של אסטרואיד או שביט.

 

מטאוריט - אסטרואיד או מטאורואיד הנכנסים לאטמוספרה. מהירותם בעת הכניסה לאטמוספרה נעה בין 36,000 קמ"ש ועד 260,000 קמ"ש ויותר. החיכוך העצום עם האוויר יוצר חום גבוה מאוד, ההופך את האוויר למיונן (פלזמה). הפס הזוהר הוא תוצאה של עירור אלקטרונים (כתוצאה מהחום הרב) הפולט אור, בדומה למנורת פלורוסנט. רובם המוחלט של המטאוריטים נשרף באטמוספרה, בגובה של כ - 100 ק"מ. הזמן הטוב ביותר לראות מטאוריטים הוא לפנות בוקר, עקב כיוון תנועת כדור הארץ. הם בהירים יותר ורבים יותר.

 

מטאור - מטאוריט שהצליח להגיע לכדור הארץ. רובם קטנים כאבנים. הפגיעה באזור מיושב נדירה ביותר כיוון שרובו המוחלט של כדור הארץ אינו מיושב (ימים, מדבריות, ג'ונגלים וכדומה).