האתר אינו נתמך בדפדפן זה
אנא שדרגו לדפדפן חדש יותר
chrome firefox explorer safari opera
ספטמבר במדע

ספטמבר במדע

חודש ספטמבר ידוע בגלל החזרה לבית הספר. אך לאורך ההיסטוריה קרו בו דברים אשר נלמדים בבית הספר. למשל הולדתו של ג'ון דלטון. שם לא ידוע במיוחד, אך הוא בין ה"אשמים" שבעקבות תגליותיהם אתם לומדים את מבנה החומר. הוא נולד באחד מחודשי ספטמבר של אמצע המאה ה-18, וגילה שהחומר עשוי מאטומים. 37 שנים מאוחר יותר הוא נתן לחומרים השונים את הסימנים הידועים לנו מהטבלה המחזורית. את הסימנים האלו הוא פרסם לראשונה בתחילת המאה ה-19, בספטמבר של 1803.


מייקל פראדיי הבריטי, נולד אמנם החודש, אך בשנת 1791. גם הוא תרם לא מעט לספרי הלימוד שלכם ושלכן. מלבד זאת, בזכותו אתן יכולות ואתם יכולים לקרוא את הכתוב על המחשב. הוא המציא את הדינמו, שמייצר את החשמל המגיע לביתנו. הוא לא קיבל פרס נובל מהסיבה הפשוטה שהוא נולד מוקדם מדי. כמו דלטון מהפיסקה הקודמת.


כתשעים שנה מאוחר יותר, באחד מימי ספטמבר של סוף המאה ה-19, נולדה איירין קירי. וכבר השם מצלצל מוכר. היא ביתה של מרי קירי, ואף היא, כאימה, זכתה בפרס נובל לכימיה. מקרה יחיד שאם ולאחר מכן בתה, זוכות בפרס זה.


ומפרס נובל לפרס נובל. אם נלך לתומנו על יד המבורגריה ונריח את הריח, גם אם לא נתכוון לאכול המבורגר, יווצר לנו רוק בפה. עד כאן הגיוני. נאמר תעברו שם שלוש שנים בדרך לבית ספר, אך בשנה הרביעית יסגרו את המסעדה. כשתעברו במקום בו היא היתה, לפתע ייווצר לכם רוק בפה, גם בלי הריח. כי תזכרו בריח של ההמבורגר. לאפקט הזה קוראים אפקט פבלוב, וכשתהיו גדולים תתקלו הרבה במונח זה כי הוא נפוץ למדי. פבלוב נולד ברוסיה ב-14 ספטמבר 1849 וזכה בנובל על תגלית זו.


את כל הדברים האלו לא הייתם יכולים ללמוד אם לא היו ספרים שניתן להדפיס בקלות ובזול. המהפכה ששינתה את העולם והפכה את ההשכלה לנגישה עבור כולם כמעט, נעשתה לראשונה על ידי גוטנברג, בגרמניה, בספטמבר 1452. הספר הראשון שהודפס בשיטה המודרנית היה התנ"ך. והוא הספר המודפס ביותר בעולם, מאז ועד היום.


בספטמבר 1683, התפרסם מאמר (בזכות ההמצאה הקודמת הוא הגיע לכל משכילי אירופה) של אחד, אנטוני ואן לבנהוק, שבו טען שראה דרך עדשות המיקרוסקופ שלו יצורים חיים זערערים, שמאוחר יותר קיבלו את שמם העיברי: חיידקים. עתה חלקו מילה זו לשניים ותדעו מה המשמעות שלה. כעבור 245 שנה רופא סקוטי גילה חומר שהורג את החיידקים הללו וכך הציל עשרות מיליוני אנשים ממוות עתידי כתוצאה מזיהום. חומר זה הוא הפנצילין, שחומרים דומים לו נקראים כיום אנטיביוטיקה. האגדה אומרת שהוא גילה את השפעתו ההרסנית של הפנצילין על חיידקים במקרה. אך אגדה זו היא אמת לאמיתה. לדעתי הוא אחד האנשים החשובים שהיו אי פעם בעולמנו, בגלל תגלית זו. לשמחתי גם מלך אנגליה (ג'ורג' השישי, הבן של המלך מהרחוב הירושלמי) חשב כך, והוא קיבל תואר אבירות.


ב-1930, שנתיים לאחר מכן, הומצאה בארה"ב המצאה קטנה שאינה מתקרבת בחשיבותה לתגלית הקודמת, אך נסו לדמיין את העולם בלעדיה – סרט הדבק השקוף.


עוד שלושה אירועים כדאי להזכיר בנוגע לחודש זה:

בשנת 1905 פרסם פיזיקאי צעיר ואלמוני מאמר פורץ דרך, שלאחריו כבר לא היה אלמוני.
במאמר הוא טען שחומר ואנרגיה הם אותו דבר, רק בצורה אחרת. הפיזיקאי הוא אלברט איינשטיין.

 

היום שומעים את המילים ליוורפול ומנצ'סטר ורבים חושבים על מגרש כדורגל גדול ואוהדים המעודדים במבטא בריטי כבד. (אני חושב על הביטלס ועל אואזיס, אך זו כבר בעייה שלי). לפני 170 שנה נפתחה הדרך למפגש אוהדים זה: נחנכה מסילת הברזל הראשונה בעולם בין שתי ערים. כבר ניחשתם אילו ערים. היום אותה המצאה מביאה אוהדים לאיצטדיון עופר מכל רחבי הארץ.


אירוע אחרון בפרק זה קרה לפני 60 שנה. במבנה קטן בנהריה, על יד מפגש הגעתון עם הים, נולד כותב שורות אילו. ואני מקווה, שבעבודתי כמורה למדעים, תרמתי תרומה צנועה לקידום המדע בעולם.

 

 

בחודש הבא נכתוב על אירועים מהמרוץ לחלל, נדבר על אדיסון, נזכיר את נילס בור, חברו הטוב של איינשטיין אך יריבו האקדמי ועוד. חכו ותקראו.

 


כתב: יריב נוימן, אגף החינוך במדעטק.