עובדה! בעבר רווחה אמונה על פיה הבבואה המשתקפת מן המראה היא דמות אנושית של ממש. בעקבות כך צמחו אמונות תפלות שהזהירו מפני שבירת מראות או הסתכלות במראות שנשברו.
אור ממשטחים שונים, שימושים ואשליות
איך אני נראה? כדי לברר שאלה זו, לכל אחד מאיתנו יש מראה. לעתים התבוננות במראה מתאימה תשקף לנו דמות גבוהה יותר או נמוכה יותר, רזה יותר או שמנה יותר. כל אחד ימצא כאן את אשר הוא מחפש.
ייצור מראות על ידי האדם, לשימוש ביתי וכאביזר לקישוט, החל כבר לפני אלפי שנים. המראות הראשונות שצורתן הייתה אליפטית או עגולה, היו עשויות מלוח מתכת מלוטש.
מצריים הייתה ידועה כמרכז לייצור מראות באלף השני לפני הספירה. השימוש במראות לצרכים מדעיים וטכנולוגיים, מוכר עוד מהעת עתיקה. מסופר על ארכימדס (212-287 לפנה"ס), מתמטיקאי ומדען יווני, שהשתמש במערך של מראות לשם מיקוד קרני השמש, כדי לשרוף את אוניות הקרב של הרומאים שצרו על סירקוזה. אם כי בשנים האחרונות נעשו נספר ניסיונות לחזור על פעולתו ללא הצלחה – לא הצליחו להגיע לטמפרטורת הצתה של הספינות.
בכתביו של ליאונרדו דה וינצ'י (1452-1519), ניתן למצוא מחקר מעמיק בתכונות ההחזרה של מראות בעלות גיאומטריות שונות.
השימוש המודרני הראשון במראות במכשיר מדעי נזקף לזכותו של אייזק ניוטון (1642-1727), אשר המציא את הטלסקופ מחזיר האור הראשון.
בימינו מותקנות מראות במגוון רחב של מכשירים אופטיים, במכונת הצילום ועוד. ראוי לציין שכל הטלסקופים המצויים בחלל, כגון טלסקופ החלל האבל, מבוססים על מראות ולא על עדשות.
חדר המראות כולל מוצגים רבים המאפשרים הצצה אל השימושים הרבים והאשליות המבוססות על שימוש במראות.
מוצג לדוגמה: באמצעות שליטה במראה חצי חדירה, אנו רואים במצב אחד מטוס אטום ובמצב השני את קרביו.