אנא שדרגו לדפדפן חדש יותר
יעקב רקנאטי ז"ל נולד בסלוניקי ועלה לישראל בשנת 1935, היה בנו של מייסד בנק דיסקונט, ליאון רקנאטי.
יעקב למד הנדסת אוניות במישגן ויחד עם אחיו, רפאל, הקים את חברת אל-ים אוניות בע"מ שהיתה במשך שנים רבות חברת ספנות ישראלית גדולה ומרכזית.
במשך שנים רבות ניהל יעקב את החברה בארץ ורפאל משמש כיו"ר.
אל-ים אניות בע"מ 1953-2003
עם פרוץ מלחמת השחרור בשנת 1948 הפסיקו חברות ספנות להגיע לנמלי ישראל. הן פרקו את המטענים שהיו עליהן בכל מיני נמלים בים התיכון, ועל מנת להביא את הסחורות לישראל, הוקם קו הספנות ישראל אמריקה. שש ספינות פעלו תחת ניהול משותף של צים, חברת הספנות הישראלית, בנק דיסקונט שבבעלות משפחת רקנאטי וארגונים יהודיים שפעלו בארצות הברית.
לאחר מספר שנים פורקה השותפות, וב-1953 החלה לפעול חברת הספנות אל-ים שבראשה עמדו האחים רפאל ויעקב רקנאטי. רפאל יצא להקים את קו הספנות החדש המחבר בין ישראל לארצות הברית, ואחיו הצעיר יעקב למד הנדסת אניות באוניברסיטת מישיגן. אחרי פירוק השותפות מונה יעקב למנהל הקו ומילא את תפקיד המנהל הכללי של החברה שנים רבות עד לפטירתו בשנת 1997.
לאחר הפסקת פעילות קו אמריקה-ישראל המקורי נותרו בבעלות חברת אל-ים שלוש ספינות. בשלוש השנים הראשונות הובילו הספינות בעיקר מטענים בתפזורת כמו פחם, גרעינים (חיטה, אורז, תירס, סויה) ומלט. חברת אל-ים התבססה מבחינה כלכלית, התקדמה לרווח כלכלי וקנתה את פרסומה כחברה הפועלת ביעילות ובדייקנות.
חברות ישראליות נהנו מהאפשרות לבנות אניות חדשות במספנות גרמניות, במסגרת הסכם השילומים, אל-ים הגדילה את צי הספינות בעוד ארבע אוניות משא, הר גלבוע, הר כנען, הר כרמל והר תבור, לשינוע ולהובלה של מטענים ליעדים לא קבועים. אליהן הצטרפו בשנת 1961 הר רמון והר גלעד, אניות קירור חדישות, והר סיני, אנית תפזורת. אלה היו אוניות גדולות לזמנן, בעלות קיבולת של מעל-15 אלף טון – פי שניים מגודלן הממוצע של אוניות משא באותה התקופה. היו מי שחשבו שחברת אל-ים הסתכנה בהזמנה שכזו, שכן כלי שיט גדולים כל כך שאינם פעילים מספיק עלולים לגרום לחברה להפסדים כבדים. אבל מהר מאוד התברר שההחלטה הייתה מוצלחת מאוד: הצי החדיש הוביל כמות גדלה והולכת של סחורות מסוגים שונים,.ואל-ים הפכה מתחרה ראויה לחברת צים הוותיקה. במשך שנים רבות הובילה אל-ים 50% מיבוא הגרעינים לישראל.
בשנת 1963 התווספו לצי של אל-ים האוניות תל אביב וערד (31.5 אלף טון כל אחת) וב-1966 האוניות הר מירון והר קסטל (50 אלף טון כל אחת). ראשי החברה אימצו את החידושים האחרונים בענף הספנות העולמי ויישמו אותם במהירות ובקפדנות. בשנת 1983 צרפה לצייה את האנייה לאון שהובילה פחם לתחנת הכח החדשה בחדרה. כך הייתה החברה למובילה בעולם בתחום ההובלה הייעודית עם צי של למעלה מ-20 אניות ובקיבולת של מעל 2 מליון טון ופעלה החל משנות ה-70 בעיקר בשוק הבינלאומי מאחר וצמחה מעבר לצרכי המדינה בהובלת סחורות ובכך תרמה למשק הכנסות במטבע חוץ.
אל-ים פעלה בהצלחה בזירה העולמית עד שנות התשעים של המאה העשרים, אז החל הצי להצטמצם ובראשית שנות ה-2000 נמכרו אחרונות הספינות והיא הפסיקה את פעילותה.
בתערוכת הספינות והים במדעטק מוצגים דגמי האוניות שהם עדות ומזכרת לפעילותה של חברת ספנות אל-ים אניות בע"מ שתרמה רבות לכלכלתה של מדינת ישראל.
