האתר אינו נתמך בדפדפן זה
אנא שדרגו לדפדפן חדש יותר
chrome firefox explorer safari opera
פברואר במדע

פברואר במדע

האחד-עשר בפברואר. 11.2. יום חשוב. זהו יום הנשים במדע.

 

עד לפני כמאה שנה המחשבה שנשים יכולות להיות מדעניות היתה מחשבה פרועה. ומי שכן הצליחה לשבור את קיר הזכוכית היתה צריכה לפלס דרכה בעולם גברי צפוף בדעות קדומות. עתה, בחלוף הזמן, ברור שאין כל הצדקה למחשבה זו. מספר דוגמאות: פרופ' עדה יונת הישראלית שזכתה בפרס נובל. מרי קירי שזכתה בשני פרסי נובל ובתה איירין שזכתה אף היא בנובל. דר' רוזלינד פרנקלין שתרמה תרומה חשובה לפיצוח מבנה ה – DNA . הנשים שערכו את החישובים שבלעדיהם לא היה מתאפשר להנחית אנשים על הירח בשלום, וכן הלאה. ההיסטוריה מלאה בנשים חשובות במדע וטכנולוגיה. רק צריך לפתוח את העיניים ולקרוא.


יום אחר כך, חוגג העולם את יום צ'ארלס דארווין. יום הולדתו של אחד מגדולי המדענים, ששינו את הבנתנו על מנגנוני הטבע ואת תפיסתנו הפילוסופית עליו. כדי להבין טוב יותר את כוונתי, אפשר לקרוא את הסקירות של החודשים הקודמים.


וממדען דגול אחד שחי לפני 150 שנה, למדען דגול אחר שחי לפני 450 שנה: גלילאו גליליי. אחד האיטלקים המפורסמים בעולם. נחשב אבי המדע המודרני – מדע המתבסס על חקר התופעות. תואר זה מגיע לו עם הסתייגות קלה. הוא לקח רעיונות קודמים, כמו של הפילוסוף רוג'ר בייקון שחי 250 שנה לפניו ויישם אותם. אך העובדה שהוא חי באיטליה בתקופת הרנסאנס, עזרה לפרסומו. וכמובן, גם הוא יליד פברואר.


8.2.1828 – תאריך יפה להולדתו של סופר. ז'ול ורן, אחד מאבות המדע בדיוני, לא יצא מצרפת מעולם אך תיאר את העולם בצורה מפתיעה וחזה התפתחויות טכנולוגיות שפותחו לאחר מותו. כגון הנאוטילוס – הצוללת החשמלית, כלי תחבורה מעופף, גורדי שחקים, חללית הנוחתת על הירח, יהלומים מלאכותיים ועוד. ספריו מאוד נעימים לקריאה. מומלץ.


וממי נפרדנו בחודש זה?

אליושין ונורת'רופ – מפתחי מטוסים מהמאה ה-20. האחד רוסי והשני אמריקאי. בחצי הראשון של המאה הפיתוחים שלהם נלחמו כתף אל כתף ועזרו לעצור את מכונת המלחמה הגרמנית. בחצי השני של המאה יצירי כפיהם נלחמו זה בזה בחמת זעם.


ובהקשר של המלחמה ההיא, הלא היא מלחמת העולם השנייה – החודש לפני 53 שנה הלך לעולמו אבי פצצת האטום רוברט אופנהיימר. האם הפצצה שפיתח הצילה את העולם או תביא להכחדתו, ימים (בואו נקווה שרבים) יגידו.


וכמה דברים משמחים שהומצאו בחודש זה:

  • האספירין שמוריד לנו את החום, מסלק את כאב הראש ומדלל את הדם (שאלו את הוריכם).
  • הסתכלו על הקופסאות של דגני הבוקר. הויטמינים שכתובים שם התגלו החודש לפני 136 שנה.
  • זוכרים את היהלום המלאכותי של ז'ול ורן מאחת הפסקאות הקודמות? חזון זה הוגשם בפברואר 1955.

צמיג ממולא אוויר - תארו לכם לנסוע על שביל זרוע אבנים בלי צמיג שיבלום את הקפיצות. אני לא רוצה לדמיין זאת.

 


 

ונסיים במשהו מעורר מחשבה:


בפברואר 1990 קארל סייגן, ביקש מנאסא לכוון את המצלמה של החללית וויאג'ר 1 לעבר כדור הארץ ולצלם אותו. תופעה שכיחה למדי בשגרת העבודה של נאסא. אך חללית זו היתה הרבה מעבר למסלולו של נפטון. במרחק של 6 מיליארד ק"מ מאיתנו. והתוצאה היתה זו:

 

נקודה כחולה חיוורת - צילום של כדור הארץ מהחללית וויאג'ר 1 כשהיא נמצאת  6 מיליארד ק

נקודה כחולה חיוורת - צילום של כדור הארץ מהחללית וויאג'ר 1 כשהיא נמצאת  6 מיליארד ק"מ מאיתנו. קרדיט: נאסא NASA/JPL-Caltech

 

אנחנו, כדור הארץ וכל אשר בו, זו הנקודה החיוורת הקטנטנה במרכז העיגול. הצילום זכה לשם: "נקודה כחולה חיוורת". והוא אחד מעשרת הצילומים האסטרונומים החשובים שנעשו אי פעם. וזה מה שקרל סייגן כתב על הצילום:

"הסתכלו שוב באותה נקודה. זה כאן. זה הבית. זה אנחנו. על נקודה זו נמצאים כל אהוביך, כל מכריך, כל בן אנוש שנוצר וחי את חייו. סך כל הצער, הכאב, השמחה וההנאה, האמונות והאידאולוגיות, כל גיבור ופחדן, כל בונה או הורס בציביליזציה, כל קיסר ואציל, כל זוג צעיר ואוהב, כל אם או אב, כל ילד לו קיוו, כל ממציא ומדריך, כל פוליטיקאי מושחת, כל "מנהיג עליון", כל טיפוס מכל זן שאי פעם חי כאן, על גרגר אבק קטנטן שכרוך על קרן שמש...
חשבו על נהרות הדם שנשפך על יד גנרלים ומנהיגים תאבי תהילה, כדי לעטור לראשם כתר מפוקפק של שליט זמני, במרחבי חלקיק אבק...חשבו על האכזריות האיומה והאינסופית בה נוקטים משתכני אחת מהפינות השכוחות של "הפיקסל", כנגד משתכני פינה אחרת.


הראוותנות שלנו מלאת החשיבות העצמית, האשליה כאילו יש לנו השפעה או 'אדונות' על הנעשה.
כוכב הלכת שלנו הוא גרגר בודד במעטפת החשוכה של המרחב הקוסמי הגדול. באלמוניות שלנו, בכל המרחבים, אין שום רמז שהעזרה תבוא ממקום אחר כדי להציל אותנו מעצמנו.
כבר נאמר שהאסטרונומיה היא חוויה המלמדת ענווה ובונת אופי.


הדוגמה הטובה ביותר הממחישה את האיוולת של התרברבויות האדם, היא תמונה רחוקה זו של עולמנו הקטנטן. מבחינתי, זה מדגיש את מחויבותינו להתייחס טוב יותר אחד כלפי השני, את הצורך לשמר ולהוקיר את הנקודה הכחולה החיוורת, הבית היחיד שאי פעם הכרנו."

 

 

קוראים יקרים - נתראה במרץ.

כתב: יריב נוימן, אגף החינוך במדעטק.