אנא שדרגו לדפדפן חדש יותר
בתערוכה החדשה של מדעטק, סודות הדינוזאורים, נקבל הזדמנות להתעמק בדינוזאורים, ולהבין כיצד ניתן לדעת עליהם פרטים רבים כל כך רק מתוך השיירים שלהם, המאובנים. על מנת לגלות את סודות הדינוזאורים, קודם כל יש לחפור עמוק באדמה ולחשוף את המאובנים של העצמות העתיקות. מאובן הוא שריד שנותר מבעלי חיים שחיו בעבר והשתמרו בסלע, נקברו תחת מפולות או שטבעו וכוסו באדמה. עם הזמן החליפו החומרים שבאדמה חלק מחומרי העצמות, והלחץ של הקרקע שנערמה מעל יצרה מעין אבן. כשדינוזאור מת ונקבר באדמה, הבשר שלו נרקב ועצמותיו שנקברו באדמה הופכות למאובנים.
עד כה התגלו מעל אלף מיני דינוזאורים, ומאובנים נוספים נחשפים כל העת. פליאונטולוגים, חוקרי המאובנים, מסדרים את מאובני העצמות על סמך הידע שצברו מלימוד מבנה החיות של ימינו ודינוזאורים שנמצאו בעבר. נדיר שמוצאים שלדי מאובנים של דינוזאורים שלמים ולכן על החוקרים לערוך הרבה השוואות, להסיק מסקנות ולפעמים אפילו לנחש, על פי המידע שבידיהם, באיזה דינוזאור מדובר.
בתמונה: ולוצירפטור בתערוכת סודות הדינוזאורים במדעטק
כשחוקרים מאמינים שמצאו שלד מאובן שטרם נראה כמותו, הם מכריזים על זן חדש שהתגלה. לעיתים החוקרים טועים, מחברים מאובנים מחיות שונות ובטוחים שגילו זן חדש. גיל המאובנים ידוע באמצעות מיקומם בשכבות הקרקע השונות ובעזרת ניתוח ההרכב הכימי של הקרקע. לפי כמות חומרים שונים, כגון אשלגן או ארגון, ניתן להעריך את גיל הקרקע. עד כה נמצאו מאובנים של עצמות, שיניים, ביצים, עור, נוצות וכלי דם. ישנם גם מאובנים של דברים שהשאירו אחריהם הדינוזאורים, כמו קינים, גללים וטביעות רגליים. נמצאו מספר דינוזאורים עם מערכת עיכול מאובנת, ובה המזון שאכל הדינוזאור. חלקים רכים, כמו עור למשל, מחייבים תהליך התאבנות מהיר מאוד, ולכן הם נדירים מאוד.
הנה דוגמה לכמה דברים שנוכל לגלות על פי חלקים מתוך מאובנים:
אף - גודל עצמות הנחיריים יכול לספר לנו על חוש הריח של הדינוזאור.
עין - מיקום העיניים בגולגולת וגודל ארובת העין מרמזים על כושר הראייה.
זנב - מספר החוליות של הדינוזאור מלמדות אותנו על גמישות הצוואר והזנב.
רגל - העקבות מספרות על מהירות התנועה, גודלו והתנהגותו החברתית של הדינוזאור.
משקל - בעזרת הכרת מבנה השלד בחיות של ימינו, אפשר לבנות את הדינוזאור ולהעריך את משקלו.
גודל - די בעצמות בודדות שיודעים את תפקידן, וכבר ניתן להעריך את גודל הדינוזאור.
מזון - על סמך מבנה השיניים ומאובנים שנמצאו במקום בו היתה קיבת הדינוזאור המאובן, ניתן להבין ממה ניזון.
בתמונה: מאובן של גללי דינוזאור
איך הכל התחיל?
הכל התחיל בעצם אחת: עצם ירך ארוכה מאוד, שהתגלתה בשנת 1676 והגיעה לידיו של מדען בריטי בשם רוברט פלוט. פלוט חקר את המאובן המיוחד, וקבע שמדובר בעצם של אדם ענק תנ״כי קדום.
רק בשנת 1824, העניק החוקר ויליאם באקלנד שם למין לו שייכת העצם: זוחל ענק אותו כינה מגלוזאורוס. רק כעשרים שנים מאוחר יותר זיהה הפלאונטולוג ריצ׳רד אוון את המגלוזאורוס כדינוזאור, והפך אותו לדינוזאור הראשון שתואר.
לא רק החיים על פני כדור הארץ השתנו מאז עידן הדינוזאורים. גם הכדור עצמו עבר מהפכים רבים. כדור הארץ של לפני כ-250 מיליון שנים היה כוכב לכת בעל יבשת אחת עצומה ואוקיינוס אחד בלבד. היממה בו היתה קצרה יותר, בערך 23 שעות, כי כדור הארץ הסתובב מהר יותר. היונקים היו קטנים מאוד, בגודל של חולדות. החיות השולטות היו הגדולות ביותר שאי פעם צעדו על פני כדור הארץ. הדינוזאורים. הטבע, שאיפשר את התפתחות החיות הללו, היה גם זה שגרם להיעלמותן.
החיים, לאחר שנוצרו על פני כדור הארץ, מעולם לא עצרו. הם תמיד התפתחו והתפצלו למינים הרבים שאנחנו רואים כיום, וגם עכשיו דבר לא קופא במקום. זוהי האבולוציה. תהליך בו מין חי או צומח משנה את תכונותיו ובהדרגה הופך למין אחר. התנאים על פני כדור הארץ השתנו באופן קיצוני. רק מינים שהתאימו את עצמם לסביבה החדשה הצליחו לשרוד. ועדיין, כל החיים והיצורים קשורים אחד לשני. צאצאיהם הרחוקים של הדינוזאורים עוד נמצאים איתנו היום. אלה העופות.
בהיסטוריה של כדור הארץ ידועים חמישה מקרים בהם קרה שינוי גדול ופתאומי שגרם להיעלמותם של מינים רבים. האירועים האלה מכונים ״הכחדות המוניות״, ומסמנים גם מעברים בין תקופות בהיסטוריה. סיבות להכחדה יכולות להיות שינויים קיצוניים במזג האוויר, בהרכב האטמוספירה, רעידות אדמה, גשם חומצי, התפרצויות געשיות, ועוד.
לפני כ-66 מיליון שנה פגע אסטרואיד באורך כ-15 ק״מ בפני כדור הארץ במהירות של 72 אלף קמ״ש. בעקבות הפיצוץ התכסו השמיים באפר ואבק, מזג האויר השתנה והדינוזאורים לא שרדו, ונכחדו. אם האסטרואיד היה פוגע קצת מוקדם או מאוחר יותר, נופל לעומק האוקיינוס, ולא פוגע בשטח יבשתי, התוצאות היו שונות. אבל האם הדבר היה משנה את כיוון ההתפתחות של הטבע? האם הדינוזאורים עוד היו מסתובבים בינינו? כנראה שלא.
בגלל התקררות האקלים, הדינוזאורים נועדו להיכחד. גם לפני ההכחדה, אוכלוסיות הדינוזאורים היתה בירידה במשך כ-40 מיליון שנה. מי ששרדו וראו הכל הם חלק מהחרקים. גם הדינוזאורים סבלו מיתושים ומעוד טפילים שמצצו את דמם. כשנלכדו החרקים בשרף עץ נוזלי שהתקשה, נוצר ענבר ששימר אותם. המדענים מקווים שיום אחד, בעתיד, ניתן יהיה להשתמש בדי.אן.איי שהשתמר בדם הזה, וליצור שוב דינוזאור.
ומה קורה בישראל?
לצערנו לא נמצאו מאובני דינוזאורים באדמת ארצנו. הסיבה לכך היא שלאורך מרבית תקופת הדינוזאורים השטח בו אנו חיים שכן מתחת לים. לכן יש מאובנים של יצורי מים קדומים, אמוניטים למשל, אבל לא של דינוזאורים.
בתקופות הקצרות שדינוזאורים כן התהלכו באזורנו, בתור הקרטיקון, הם השאירו כ-200 עקבות, אותן ניתן למצוא בבית זית, והן מיוחסות לאלפרוזאורוס או סתרותיומימוס. מאובנים של פטרוזאורים, הזוחלים המעופפים שאינם דינוזאורים, נמצאו גם כן, כפי הנראה בזכות יכולתם לעוף הנה מהיבשה הקרובה.
נטעלי גבירץ היא סופרת, עיתונאית, תסריטאית ומאיירת ישראלית.
