פרופ' דן שכטמן - על האיש ועל התגלית הגדולה של חייו
דן שכטמן נולד בתל-אביב בשנת 1941. הוא החל ללמוד הנדסת מכונות בטכניון ב-1966, והשלים את לימודי הדוקטורט ב- 1972 במחלקה להנדסת חומרים. בסיום לימודי הדוקטורט נסע להשתלם במסגרת פוסט-דוקטורט במעבדות חיל האוויר האמריקני באוהיו, ושב לארץ לכהן כחבר סגל מן המניין במחלקה להנדסת חומרים שבטכניון.
במהלך שנות השתלמות באוניברסיטת ג'ונס-הופקינס בארה"ב, היה הראשון לגלות חומרים בעלי סימטריה מחומשת ומבנה שאינו מחזורי.
פרופ' דן שכטמן עומד בראש הועדה האקדמית של מדעטק, אנו גאים מאוד בהשגיו ומברכים אותו על הזכיה בפרס.
אז מה התגלית הגדולה, בעצם?
במשך מאות שנים תוארו גבישים באופן המוכר לכולנו כבעלי מחזוריות. כלומר, קיום מבנה בסיסי כלשהו החוזר על עצמו בכל הכיוונים. דוגמא לכך, הוא האופן שבו הדבורים בונות את חלות הדבש שלהן.
הגביש שגילה שכטמן, וכן גבישים נוספים שהתגלו מאז ושקיומם נחשב לבלתי אפשרי, מכונים קווזי-גבישים (או 'גבישים כמו מחזוריים' - Quasiperiodical crystals ). הם דומים בחלק מתכונותיהם לגבישים רגילים- יש להם פאות, ועם זאת הם שונים מאד. ראשית - אין להם מחזוריות קבועה, האטומים שלהם מסודרים במבנה שמשתנה כל הזמן. מעבר לעובדה שהם יכולים לגדול לממדים גדולים מאד, הם מוליכים גרועים של חשמל וחום, למרות שהם סגסוגות של מתכות.
שכטמן פרץ דרך ושינה את כל שידעו עד אז על גבישים, ונתקל בהתנגדות עזה מצד עמיתיו. נדרשו לו שנתיים וחצי לפרסם את תגליתו ולגבור על מתנגדיו שבראשם עמד פאולינג (חתן פרס נובל לכימיה וגם לשלום...)
בזכות שכטמן, שלא נכנע ללחצי המדענים הבכירים ממנו, התעקש למשיך ולחקור את תוצאות הניסוי הלא שגרתיות שגילה, התגלה תחום חדש של מבנה החומרים בטבע ושונתה ההגדרה של גביש. נוסף על כך, בזכות תגליתו נמשכים המחקרים על פיתוח סגסוגות המבוססות על טיטניום ואלומיניום.
לכבוד הזכיה חברו איתי נבו, כתב המדע של "קול ישראל", המוסיקאי קובי אשרת והרכב הראפ "מונונובה" והוציאו את השיר הבא: