עברית
דף הבית של מדעטק | זמני פתיחה, מחירים ודרכי הגעה | צור קשר | דרושים
הכל על מדעטק
שעות מחירים ורעיונות לבילוי משפחתי
ביקור במדעטק
כל התערוכות והמוצגים
מדעטק תערוכות
פארק נובל אנרג'י למדע
פארק המדע
חוויה קולנועית תלת מימדית רב חושית
סינמטריX
הספינות והים
 
 

תולדות המבנה


קצת הסטוריה על המבנה ועל הטכניון ששכן בו
לחץ כדי להגדיל או להדפיס

 

11 באפריל, 1912

היום – חגיגה גדולה בשכונת הדר בחיפה.

על שטח האדמה שנקנה מערבים ומגרמנים מהמושבה הטמפלרית, מתקיים טקס הנחת אבן הפינה למוסד חינוכי טכנולוגי חדש – הטכניקום.

הטקס הביא את חזונו של פאול נתן, מייסד "חברת עזרה של יהודי גרמניה" שנקראה בקיצור "עזרה" לידי מימוש. כיוון שבמקומות רבים במזרח אירופה נאסר על יהודים ללמוד מקצועות טכניים, פאול נתן ראה בחזונו הקמת מוסד לימודי שיכשיר עובדים יהודים בתחומי הטכנולוגיה בחיפה, על שיפולי הכרמל, יתרום לשיפור מצבם של יהודי ישראל באימפריה העותומאנית הנחשלת מבחינה טכנולוגית ויעודד את עלייתם של יהודים נוספים לארץ.
האדריכל שתכנן את מבני הטכניקום ובית הספר התיכון הסמוך אליו (שבעתיד יקרא "הריאלי"), היה אלכסנדר ברוולד, יהודי גרמני שעלה לארץ לצורך העניין, ולמנהל המקומי על הבניה מטעם הנהלת המוסד, שישבה בברלין, התמנה דר' שמריהו לוין.

 

למרות הקשיים הרבים שהערים השלטון הטורקי, התקציב המצומצם, חיכוכים בין הפועלים היהודים והערבים וסיבוכים טכניים, באביב 1913 כמעט הושלמה עבודת הבניה של המבנה המרכזי והמטרה היתה להתחיל לקבל תלמידים שנה מאוחר יותר.

בניין הטכניון ההיסטורי, בו שוכן היום מדעטק, המוזיאון הלאומי למדע טכנולוגיה וחלל, חיפה 

אך הקושי הגדול שעמד בפני התכנית לפתיחת הטכניקום ובית הספר התיכון הסמוך, היה הויכוח על שפת לימוד, שזכה לכינוי "מלחמת השפות". פאול נתן החליט ששפת הלימוד במוסדות תהיה גרמנית, דבר שגרר תגובות נזעמות מכל שכבות הישוב היהודי בארץ, כולל התפטרותו של דר' שמריהו לוין, שהיה מנהל הפרויקט מטעם חברת "עזרה". המחאות גרמו לכך שלא ניתן היה להמשיך ולגייס תרומות להקמת מוסדות החינוך וכתוצאה מכך הבניה נעצרה, אך לא לזמן רב – חברת עזרה נכנעה והודיעה על שינוי שפת הלימוד לעברית.

 

אך הבניה וההכנות לא הסתיימו עד לפרוץ מלחמת העולם הראשונה, שגרמה לצמצום הפעילות לרמה של שמירה ותחזוקה בלבד.

ב 1917 השתלט הצבא הגרמני על המבנים לשימוש כבתי מטבחיים, אחריו בא הצבא הטורקי והקים במבנים בית חולים. ב- 1918 הגיעו הבריטים, שהמשיכו להשתמש במקום כבית חולים.

במקביל, מצבה הכלכלי של חברת "עזרה" הורע, ופאול נתן נאלץ למכור את הטכניקום להסתדרות הציונית, וזאת בלי שזכה לראות את המקום פועל בייעודו המקורי ולו לרגע אחד.

 

דר' חיים ויצמן, איש הסוכנות, נרתם למשימת גיוס הכספים, שיקום המקום ושכנוע הבריטים לוותר עליו, התהליך ארך חמש שנים. ציוד נקנה, מורים גויסו וגובשה תוכנית לימודים.

 

בשנת 1923 ביקר במקום הפרופסור אלברט איינשטיין. הוא ואשתו נטעו דקלים מול חזית המבנה הראשי, והוא נעתר לבקשה להתמנות לנשיא ועד התכניון. (ראש אגודת הידידים בגרמניה)

 

"תכניון", כן, אתם קוראים נכון – עם ת', הוא שם שנבחר על ידי המשורר חיים נחמן ביאליק, על סמך המילה העברית "תכן". רק ב-1945 שונה השם ל"טכניון".

 

ב-6 בפבואר 1925, 13 שנים לאחר הנחת אבן הפינה, עם שישה מורים, ששה עשר תלמידים, שתי מחלקות: ארכיטקטורה והנדסה אזרחית, בשבעה מבנים, שרק אחד מהם שימש ללימודים, נערך טקס חנוכת התכניון בשכונת הדר בחיפה.

 
עד 1953, כל הפקולטות של הטכניון שכנו בבניין ההיסטורי, אך ב-1965, עברו רובן למתחם הטכניון בנווה שאנן בחיפה ובבניין ההיסטורי המשיכו ללמוד רק בפקולטה לארכיטקטורה ולתכנון ערים, עד לשנת 1984, שנת הקמת המוזיאון.











הרשמה למייל העדכון החודשי שותפים לדרך מדעטק בפייסבוק